על מנת ליצור סדרת עבודות בנושא מקומיות בזיקה לתפישה הכנענית לפיה מתקיימת הטענת משמעות לחומרי גלם מקומיים החלה באומן לעבוד בחימר מקומי שמקורו במרכז הנגב (מורכב מחרסית S5). העובדה כי חומר מקומי זה אזל עקב כרייה ושימוש מהווה את מהות התערוכה המסמנת את נקודת האל-חזור של מציאות משתנה ואת התכלותם של משאבים טבעיים, תרבותיים ואישיים.
באמצעות ניסוי ותהיה יוצרת באומן מפגשים בין חומרי גלם קרמיים שונים: מצד אחד חומר מקומי קשה עורף. מצד שני פורצלן בין לאומי, האופנתי והאציל שבחומרים הקרמיים. בנוסף, משתמשת באומן בחומרים כמו פורצלן מקורי מבית החרושת ההיסטורי נעמן, כלים מחדר האוכל של קיבוץ עמיר, תבניות מקוריות מבית חרושת לפיד וכדים פלסטיניים. אלו, ביחד עם שיטות עבודה תעשייתיות ומסורתיות משמשים כמושא המחקר במעבדה לחקר התרבות החומרית הקרמית המקומית.
המאפיינים השונים תרבותית, טכנולוגית וצורנית של חומרי הגלם בהם משתמשת באומן מקיימים הנגדה, סדיקה ועיוות של האובייקטים. כך נוצר מתח בין השאיפה לדומה ולמחובר, לבין חשיפת השונה והמשובש.



ללא כותרת, העבודות עשויות שילוב בין חומר מקומי (חרסית S5) ופורצלן, בשילוב בין עבודת אבניים ויציקות. הסדיקה נוצרת במהלך הייבוש והשריפה או היציקה בשל שימוש בחומרים בעלי התכווצות שונה. גובה 15 - 32 ס"מ. צילומים: אילן עמיחי