S5

אמן אורח: עבד אל ג'עברי

אוצרים: אתי פרדו נוסבאום ונפתלי נחמני
 

חומר קרמי מקומי נחשב על פי רוב לחומר גס ולא אמין, אשר לעתים התוצאה בשימוש בו לא צפויה מראש. הוא איננו נקי מלכלוכים ואיננו פלסטי. החומר הקרמי המקומי אינו אהוד על ידי יוצרים מקומיים - לכן, בשל עלותו הזולה - משתמשים בו בעיקר בחוגים לא מקצועיים. חרסית S5 הופקה ממכרה ששכן בצפון הנגב, והיא שימשה להכנת חומר קרמי מקומי וגם היוותה מרכיב משמעותי בתעשיית הגומי ותעשיית התרופות. כריית חרסית זו הופסקה עקב התדלדלותה והמכרה נסגר.

על מנת ליצור סדרת עבודות בנושא מקומיות ובזיקה לתפישה על פיה חומרי גלם מקומיים מוטענים במשמעות מקומית, החלה באומן לעבוד בחומר קרמי שמקורו בצפון-מרכז הנגב (המורכב מחרסית S5). העובדה כי חומר מקומי זה אזל עקב כריית יתר ושימוש בתעשיות שונות - מהווה את מהות התערוכה המסמנת את נקודת האל-חזור של מציאות משתנה ואת התכלותם של משאבים טבעיים, תרבותיים ואישיים.

באמצעות ניסוי ותהייה יוצרת באומן מפגשים תרבותיים עם חפצים ומושגים ההופכים לנשאים של משמעות כמו תבניות מקוריות מבית חרושת לפיד, כדים פלסטיניים, חומרי גלם שונים, מגפון, מוניטור ישן של חדרי ביטחון (מוניטור במאים) ועוד. אלו, ביחד עם שיטות עבודה תעשייתיות ומסורתיות (יציקה לתבניות וקדרות) משמשים כמושא המחקר במעבדה לחקר המושג "מקומיות" והתעתוע המובנה שבו.

התערוכה זו היא תערוכת המשך לתערוכה "אזל | أستنفذ | Ran Out" אשר עסקה במפגש שבין החומר S5 שאזל לבין פורצלן – העדין והאציל שבחומרים הקרמיים.

​

צילום: שי בן אפרים